היהודים שניצלו במלחמת העולם השנייה ויחסה של המשטרה החשאית כלפי היהודים בפורטוגל באותה תקופה – סיפורים מרתקים על יהודים שניצלו בזכות פורטוגל ושומרים לה מקום של כבוד בליבם

בסוף אוגוסט פורסמה במגזין הפורטוגלי Sabado כתבת מגזין על יהודים שהתגוררו או הגיעו לפורטוגל בתקופת מלחמת העולם השנייה. מגזין Sabado הוא מגזין שבועי שעוסק בנושאים חברתיים, בתחקירים היסטוריים המבוססים על מסמכי ארכיון ובפרסום מאמרי דעה וראיונות.

בכתבת המגזין מובאים סיפורים של מספר יהודים שגורשו מפורטוגל או הצליחו להגר למדינות אחרות מחוץ לאירופה בסיוע של הפורטוגלים ובכך חייהם ניצלו. בנוסף, לאחר מכן אותם יהודים שמרו על קשר עם פורטוגל והיא תפסה מקום מיוחד בליבם.

בחרנו להביא מספר סיפורים מתוך הכתבה.

הארכיטקטור ארמניו לוסה נישא ב-1935 לליסה, יהודיה שעברה לפורטוגל מגרמניה שנה לאחר שהיטלר עלה לשלטון. לליסה היו שני אחים, אחד שכבר עבר לפורטוגל והשני, ארנסט לייבליך שנשאר בגוב האריות בגרמניה. בינואר 1939 ארמניו ביקש אישור מהשר מריו פאיס דה סאוסה לגבי ביקורו של ארנסט בפורטוגל למשך שלושה חודשים. הוא ציין בבקשתו שארנסט, שלומד באיטליה, כבר התגורר בפורטוגל בשנים 1933-1934 והייתה לו תעודת זהות ושיש לו אישור כניסה לארה"ב.

הפורטוגלים ידעו היטב שהממשלה החדשה לא רצתה יהודים בפורטוגל ולכן ארמניו ציין שגיסו ישאר בבית שלו והוא ישלם את הוצאות המחייה שלו ולא לא יגרום לבעיות. המשטרה החשאית סירבה לבקשה.

אז, ארנסט בעצמו כתב מכתב בספרדית למנהל המשטרה החשאית על כך שהוא חי במילנו, שהוא אמן ושהוא רוצה לבקר את אחותו. גם בקשתו נדחתה. בקשותיו היו דחופות כי ב-1938 מוסוליני כבר עלה לשלטון באיטליה וחוקק חוק שאסר על יהודים להיות בעלי רכוש ועסקים.

לבסוף, הודות לקשריו הטובים של ארמניו עם המשטרה החשאית, הבקשה אושרה, כנראה על ידי השר עצמו והודגש בה שהאישור ניתן לשלושה חודשים בלבד. ארנסט לא עזב את פורטוגל וכתב מכתב למשטרת המעקב וההגנה שבו הוא מתחנן שיאריכו לו את השהות בפורטוגל. לבסוף, עם ההתערבות של ארמניו, הוארכה שהותו של ארנסט מדי כל 30 יום והוא המתין לאישור קבלת ויזה לארה"ב. בנוסף, ארמניו נתן לארנסט את הכסף שחסך לקניית רכב כדי שיוכל להגיע לארה"ב. בגלל שתוקף שהותו הסתיים, הוא נכנס למעצר עם בקשות רבות לצאת לקונסוליות ולנסות להשיג ויזה. לאחר נסיונות קשים שארכו חודשים, ב-31 בינואר 1941 הוא קיבל את הויזה לארה"ב ו-15 חודשים לאחר המעצר הראשון שוחרר.

ארנסט נפטר ב-2009 ועיתון לוס אנג'לס טיימס כתב שהוא היה חלוץ במכירת קפה וחטיפים במשרדים, דרך החברה שהוא ייסד ב-1967 עם אשתו. כמו כן, הוא היה פילנתרופ. הוא כל הזמן ביקר בפורטוגל ותמיד נשאר במלון Boa Vista בפורטו. בביקוריו בפורטוגל, הוא בנה אוסף של 47 יצירות ששייכות ל-22 ציירים מתחילים שבסופו של דבר ירשו בנותיו של האח השני, פריץ ואחר כך עברו לרשות קרן לואיס ה-1. "האח, פריץ, עשה חיים כאן בפורטוגל", נזכרת האחיינית שלו, הבת של ארמניו וליסה. "הוא היה איש מכירות נוסע, מכר מטריות ועשה קריירה בחברת חולצות בבעלות חבר יהודי".

ליסה, אחותו הפכה לסופרת מפורסמת בפורטוגל.